חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

תקווה היא שריר

אמנות השיחה נועדה לרפואה. את הסגולה הזו מעטים זוכרים, בפרט היום, עם התקצרות הרגעים המשותפים לשעות ארוכות של בהייה לבד במסך. בחלל הדומם הזה שנפער בלא החלפת מילים, שאלות של טוב ורע מקבלות תשובות אינסטנט ממי שיש לו צוות יח״צ הכי מוצלח. המורכבות הצבעונית של הטבע האנושי מתטשטשת בתוך הדינמיקה הדיגטלית, ושוקעת לה לקרקעית האפלה של חוקי הרשת… ללא השיח הבינאישי, אנחנו כבר לא מתאמנים בלבטא את הדבר הזה בנו שמחכה לקבל צורה רק ברגע שנהגה אותו, וגם לא מתפנים לתפוס עם האוזן את מצבו של האחר המדבר עימנו.

הפכנו את השפה לעטיפת מתנה ששכחנו לפתוח, והיא דוהה לאיטה.

על הרקע הזה פנתה לפני עשרים שנה העיתונאית קריסטה טריפט (Krista Trippet) לסוג אחר של מדיה אשר החלה מתפתחת באותם ימים, ועברה מתפקיד בכיר בסכונות הפדרלית להקליט פודקסטים עם אנשים שעניינו אותה. אולי משהו בתוכה צפה שהפופולריות של המדיום הזה תגבר כמענה לאותו געגוע אנושי עמוק אל אמנות השיחה, שכן הפודקסט מזמין אנשים להיות שותפים שקטים בחווית שיחה משמעותית המתקיימת בין אנשים אחרים, לכבודם. 

״חלק מהתפקיד שלי הוא לחשוף קולות הראויים להישמע, כי הם מצביעים על אפשרויות טעונות בפוטנציאל יצירתי, ומאירים פנים לְטוּב חזק ואיתן. ואני לא מתכוונת לטוּב מתנשא ששמים אותו על פדסטל, אלא לזה המדשדש בתוך הדרמה של שאלת ״הטוב מהו״, מהסוג שמסעיר את החושים, מסמר שיער מרוב התרגשות, כזה שלא נועד רק לקדושים ולצדיקים.״

״בעיקר, אני מדברת על כך שהתקווה היא שריר,״ אומרת טריפט. בעיניה, לייחל זה לעשות קפיצה קוונטית בדמיון. מי שמתאמן בזה מפתח שריר רוחני חזק המוביל את האדם מתוך האנושיותו שבו ומנתב את דרכו במציאות כפי שהיא, ולא כפי שהיה רוצה שתהיה.

השיחות שלה חושפת עולם אחר מזה שבטלוויזיה אך ״אמיתי״ לא פחות, כזה עם נוף אל שדות בהם צומחות אפשרויות ליצירה חדשה של יופי ואצילות.

״בשיחות On Being אני מנסה שנחקור יחד את טבעה של הויטליות,״ היא אומרת,״זו שבנויה לפי המודל של עולם הטבע, משמע, חיוניות של אקו-סיסטם במקום חיים של היררכיה. מדובר בשיתופיות, חיים בצוותא והזנה הדדית.״ 

השאיפה היא ששיחות כאלה יעזרו לאנשים ״לדבר שוטף יותר את שפת האנושיות

הצעד הכי עוצמתי שניתן כיום לעשות לדעתה, הוא לעודד שיחות שקטות, כאלה שלא מתפרסמות, אשר בהן שואלים שאלות על מה קורה בעולם ברמה האנושית, ומשוחחים עם אנשים שהזהות שלהם נובעת מהבחירה שלהם בעשיה המחזקת בתוכם את הצד הכי אנושי שלהם

הוענקה לה המדליה ההומניטרית של ארה״ב, ועל בימת TED היא בחרה לדבר על המילה חמלה ולנסות ולהחיותה מחדש – לדעתה בעידן הקדמה והחדשנות זהו הדבר שאנו הכי זקוקים לו, שכן ״חמלה היא טכנולוגיה רוחנית״.

ריקי שחם

5 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *