חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פעם בשנה

פעם בשנה מתיישרים הכוכבים לסמן את בואו של הקיץ. במועד הזה, השמש מתמקמת ממש מעל קו המשווה ומאירה במלוא כוחה את החלק הצפוני של הכדור. 
תנועת הקיצון הזו של השמש כונתה מאז ימי קדם solistice, (בלטינית Sol = שמש, sistere = לעמוד במקום), משמע ״השמש עומדת דום״ שכן זהו היום הארוך ביותר בשנה. 

בעברית, יום זה נקרא ״יום ההיפוך״. 

את עונות השנה חווים על פני האדמה בזכות כך שכדור הארץ מוטה על צירו בזוית. בין מרץ עד ספטמבר חלקו הצפוני חשוף יותר לשמש המלהטת את ההמספירה הצפונית, ואז חלה בה עונת הקיץ אשר המתחילה כביכול במועד ה-Summer solistice. אמנם בתקופה הזו מתקיים גם רגע הריחוק הגדול ביותר של הכדור כולו מהשמש, וזאת על פני מסלולו סביבה, אך אותה הזוית של הציר, אשר בסיבובו מתחלף היום ללילה, קובעת כי זהו זמן הקיץ. ההפך קורה בהתאמה גמורה בחלק הדרומי, שם מתקיים היום הקצר ביותר בשנה הנקרא Winter solistice.

את סוד הסדר הזה ידעו כבר הקדמונים.

בעידנים פגניים יותר התקיימה הבנה עמוקה כי יש לציין מועד שכזה בדרכים מיוחדות, מטקסים של הילולה ונתינת תודה על השפע שהשמש מעניקה, ועד הקמת מבנים המתחברים לנקודת שפע-האור הזו כחלק מהאדריכלות, בכל שנה מחדש. מענין לספר על אלו שלצד האלמנט המובהק של אש-השמש ביום זה שילבו גם את עוצמת המים, וזאת מתוך ראיה רחבה יותר על ארבעת היסודות, אש, מים, אדמה, ואויר.

ריקי שחם מדריכת טיולים

למשל סטונהנג׳.

מזה עידנים ידוע כי ביום ההיפוך השמש זורחת בדיוק מאחורי סלע אחד אשר אדריכלי המקום מיקמו במיוחד בנקודה זו, ובכל שעה ביום זה קרני השמש מאירות חלקים פנימיים יותר ויותר על ציר ספציפי בתוך מעגל הסלעים המונומנטלי הזה. והנה, אבן זו מכונה ״אבן העקב״ (Heelstone), אפרופו היום בו ״השמש עומדת מלכת״.

מסורת בת מאות שנים כוללת טקסים ועליה לרגל לאתר יוצא דופן זה, וזאת ביום ההיפוך, אך רק לאחרונה נגלתה דרך טקסית מיוחדת המחברת את סטונהנג׳ עם נהר אבון הסמוך לו בצורה גיאומטרית מדויקת, התואמת גם את יום ההיפוך וגם את יום שקיעת השמש שחל באמצע הקיץ.

כוחה של השמש כאש וכאור נקשר בצורה אדוקה עם כוחו של יסוד המים. האחד מעצים את נוכחותו של השני, והקשר בין השניים מתבטא דרך שפע האדמה ושינוי האויר כולו.

בחגיגות מסורתיות ברחבי העולם נוטים גם כן לחבר ביום הזה את יסוד האש למים, כמו גם לאדמה ולאויר, שכן שיא כוחם של ארבעת היסודות הללו הפועלים יחד הינו בבריאה של שפע וטוב.

כך למשל במזרח אירופה השתרש סביב יום זה חג Kupala, שיש האומרים כי נקרא על-שם אל האהבה קופידון הקורא לאדם להצטרף אל חגיגת הבריאה וליצור אף הוא בריאה חדשה.

חלק מהטקס המביא לביטוי את החיבור בין היסודות כולם כולל שליחת נרות בוערים על פני רפסודה קטנה מקושטת פרחים, וזאת על פני מי הנהר בו שוחים כולם עם זרים לראשם. 

בזמן בו את מרבית הטקסים מובילות נשים לבושות חג עם זרי פרחים לראשם, הגברים והנשים כאחד מוזמים לקפוץ מעל מדורות שמבעירים במיוחד כסימן לברכה לשנה הקרובה.

ריקי שחם תמונות
ריקי שחם מדריכת טיולים

יש האומרים שבארץ נקרא חג השבועות גם חג המים בגלל ההקבלה המקראית בין תורה למים. כיוון שכוח הטבע כל כך חזק ביום זה, וזאת מעבר למילים, נוכל להתחבר לקשר עמוק ופגני יותר בין המשמעות של החג לבין אותם ארבעת יסודות החיים שהשמש מזמינה אותנו לחגוג ביום זה, אשר בו היא עומדת מלכת.

שלכם,
ריקי שחם

7 תגובות

  1. הלוואי שהייתי משתתפת בכזה טקס, נראית חוויה עוצמתית במיוחד.

  2. הרבה יופי ופשטות יש בטקסים הללו. נראה לי שכולנו זקוקים לטקסים שכאלה, כמו ילדים בגן או בבית ספר, טקסים שמחברים בין האדם לבין הטבע.

  3. מסורות מרתקות, מדבר אלי החיבור לטבע שאגב לא מוצא אותו ביהדות, למעט בחג השבועות ואולי גם בסוכות. הייתי שמח להשתתף בטקס שכזה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *